כפרי

הלב של הסגנון הכפרי הוא תלת-ממד. בניגוד לדלת מודרנית חלקה, דלת כפרית בנויה ממסגרות ושקעים, פאנל אחד גדול, שני פאנלים אנכיים או ארבעה שדות קלאסיים, שיוצרים משחק של אור וצל על פני הדלת. המשחק הזה הוא מה שנותן את תחושת החום והעומק שמזהים מיד.

הפרופורציות קובעות את האופי: פאנלים גבוהים וצרים נותנים מראה אלגנטי וצרפתי, חלוקה סימטרית לארבעה שדות נותנת מראה קלאסי אנגלי, ופאנל בודד עם מסגרת רחבה הוא הגרסה המרוככת שמתאימה גם לבתים מודרניים. כשבוחרים סגנון לבית שלם, כדאי לבחור חלוקה אחת ולהחזיק אותה בכל הדלתות.

כפרי קלאסי הולך עד הסוף: חריטות עשירות, צבעים חמים כמו שמנת וחול, ידיות בגוון פליז עתיק או ברונזה, ולעתים גם צירים דקורטיביים. הוא מתאים לבתים פרטיים עם ריהוט עץ, מטבח כפרי ואווירה חמה לאורך כל הבית.

כפרי מודרני לוקח את המסגרות ומוריד את הקישוטיות: חריטה נקייה ופשוטה, צבע לבן או אפרפר שקט, וידית מודרנית בשחור מט או ניקל. התוצאה היא בית שיש בו נשמה וטקסטורה, אבל בלי תחושת כבדות. זו הגרסה שמתאימה גם לדירות עירוניות וגם למי שאוהב את הסגנון אבל חושש מעומס.

ההחלטה בין השניים צריכה להתאים לשאר הבית: מטבח, פנלים, ריהוט וטקסטיל. דלת כפרית קלאסית בבית מינימליסטי תרגיש תלושה, ודלת מרוככת מדי בבית פרובנס מלא תיראה חיוורת. בביקור המדידה רואים את הבית ואפשר לכוון בדיוק.

הצבעוניות הכפרית בנויה על גוונים רכים מהטבע: לבן שבור, שמנת, אפור-ירקרק מאובק, תכלת אבקתי וגווני חול. הצבעים האלה מחמיאים לחריטות כי הם נותנים לצל של המסגרות להיראות. צבעים כהים וחדים פחות מתאימים לסגנון, כי הם מוחקים את משחק העומק שהוא כל הרעיון.

הפרזול הוא חצי מהמראה: ידית בגוון פליז עתיק או ברונזה משלימה כפרי קלאסי, וידית פשוטה בשחור או ניקל מעדכנת את הדלת לכפרי מודרני. שווה לתאם את הפרזול עם ידיות המטבח וגופי התאורה, כדי שהשפה תהיה אחידה בכל הבית.

בתים פרטיים, קוטגים, דירות גן ובתים עם גינה הם הבית הטבעי של הסגנון, שם הוא ממשיך את החיבור לחוץ ולטבע. בתוך הבית, דלתות כפריות יפות במיוחד בכניסות למטבח, לפינת אוכל ולחדרי שינה, החדרים שבהם רוצים תחושת חום.

גם בדירות עירוניות יש לסגנון מקום, בגרסה המרוככת: דלתות עם מסגרת עדינה בלבן שבור נותנות לדירה אופי ונשמה בלי לוותר על ניקיון מודרני. זה אחד השילובים המבוקשים היום, בית שמרגיש חם אבל נראה עכשווי.