דלת פולימר לחדר ילדים: עמידות, ניקוי, אצבעות ושקט בלילה

מה עובר על דלת בחדר ילדים

דלת לחדר ילדים עוברת בשנה אחת יותר ממה שדלת חדר הורים עוברת בעשר. נפתחת בבעיטה כשהידיים מלאות בצעצועים, נטרקת בכעס, משמשת כשער בתופסת, ומקבלת על עצמה טושים, מדבקות, פלסטלינה וידיים שעוד לא נשטפו מארוחת הצהריים. בגיל מסוים היא גם הדבר הראשון שהילד מנסה לנעול, ובגיל אחר היא הדבר האחרון שהוא רוצה שיפתחו.

לכן הבחירה של דלת פולימר לחדר ילדים היא לא רק בחירה של מראה. היא שאלה של כמה מכות הכנף מחזיקה, כמה קל לנקות אותה, מה קורה לאצבעות קטנות בצד הצירים, איזה מנעול לא יהפוך לבעיה, וכמה רעש מהסלון יעבור דרכה בשמונה בערב. כל אחת מהשאלות האלה מקבלת כאן סעיף משלה.

העמוד הזה כתוב להורים שמחליפים דלתות בבית, או שמתכננים חדר לתינוק שבדרך. הוא עוסק בדלת עצמה ובמה שמסביבה: הגוף, הגימור, הפירזול, הכיוון וההרגלים. הוא לא מחליף השגחה, ואף דלת לא מחליפה אותה. מה שהוא כן עושה הוא לעזור לבחור דלת שמקטינה את מספר הפעמים שמשהו משתבש, ולדעת מה לשאול לפני שמזמינים. ההשוואה הכללית בין הדגמים נמצאת במדריך לבחירת דלתות פנים.

איזה גוף: ציפוי למינטו או פולימר מלא

לרוב חדרי הילדים, דלת פולימר בציפוי למינטו מספיקה. חדר ילדים הוא בדרך כלל חדר יבש, והציפוי יוצר פני שטח אטומים ושכבת הגנה רציפה, כך ששריטה שטחית או מריחה של ידיים לא מחלישות אותו. האחריות היא עשר שנות אחריות לנזקי מים. זו גם הדלת שמאפשרת להחליף את כל דלתות הבית בבת אחת, וחדר הילדים מקבל בדיוק את אותה דלת כמו חדרי השינה האחרים.

מתי כדאי לעלות לפולימר מלא? בשלושה מצבים. הראשון הוא חדר ילדים שצמוד לחדר רחצה או למקלחת, שבו ילדים יוצאים רטובים ונוגעים בדלת, ואדים מהמקלחת מגיעים לפתח. השני הוא חדר בקומת קרקע, עם יציאה לגינה, שבו מזיקים ורטיבות הם שיקול אמיתי. בפולימר מלא האחריות היא עשרים שנות אחריות לנזקי מים ולמזיקים, וזה הכיסוי שהלמינטו לא כולל.

המצב השלישי הוא עניין של ניקוי. דלת פולימר מלא בגימור PVC נותנת משטח חלק ואטום, שמתנקה במטלית לחה בלי חומרים מיוחדים. בבית שבו דלת חדר הילדים היא גם לוח ציור, ההבדל בניקוי השבועי מורגש. PVC עצמו הוא חומר מוכר בבנייה, ולפי ויקיפדיה האנגלית PVC קשיח משמש בבנייה לצינורות, לדלתות ולחלונות (ויקיפדיה האנגלית, Polyvinyl chloride). את שני הדגמים, עם האחריות והמחיר, אפשר לראות בעמוד דלת הפולימר בציפוי למינטו ובעמוד הפולימר המלא בגימור PVC.

מכות, שריטות, ולמה המעצור חשוב יותר מהגימור

בחדר ילדים, הנזק הנפוץ לדלת הוא לא מים אלא מכות. הכנף נפתחת בכוח ונחבטת בקיר, בארון או במיטה. קורקינט נתקע בתחתית שלה. כיסא מחשב נגרר לידה. שואב האבק פוגע בפינה התחתונה בכל ניקיון. בדלת פולימר, מכה כזאת לא פותחת את הקצה ולא גורמת לו להתנפח, וזה יתרון ברור מול לוח דחוס. אבל שריטה עמוקה בציפוי נראית ונשארת, כי אין מתחת עץ שאפשר לשייף ולצבוע מחדש.

הדבר שמונע את רוב הנזק הזה הוא לא הגימור אלא המעצור. במחיר כל דלת כלולים מעצורים מגנטיים, שעוצרים את הכנף לפני הקיר ומחזיקים אותה פתוחה עד הסוף. דלת שלא נחבטת בקיר לא משאירה סימן בקיר ולא סימן בכנף, ובחדר ילדים זה קורה כמה פעמים ביום. המעצור עושה עוד דבר: הוא מחזיק את הדלת פתוחה כשהחלון פתוח, ומונע ממנה להיטרק.

הדבר השני הוא מיקום הרהיטים. דלת שנפתחת אל שולחן כתיבה תפגע בו שוב ושוב, ותשאיר עליו ועל עצמה סימנים. לפני שמחליטים על כיוון הפתיחה, כדאי לדעת איפה יעמדו המיטה, הארון והשולחן, ולא רק איפה הם עומדים היום. בחדר שמשנה תפקיד, מחדר תינוק לחדר של ילד בגן ואחר כך לחדר של נער, הריהוט זז, והדלת נשארת.

ניקוי טושים מדלת, מדבקות וידיים

ניקוי טושים מדלת הוא אחת השאלות הראשונות שהורים שואלים, ובצדק. התשובה הבסיסית זהה לכל שלושת הגימורים שלנו, למינטו, PVC וצבע: מטלית רכה ולחה עם מעט סבון עדין. בלי כריות קרצוף, בלי אבקות שוחקות ובלי צמר פלדה, שמשאירים סימנים מטים על כל גימור, גם על הקשה ביותר, ואותם כבר אי אפשר להוריד. סימני ידיים סביב הידית יורדים בכמה שניות אם לא נותנים להם להצטבר שבועות.

טושים הם סיפור בפני עצמו. טושים שמסומנים כרחיצים מיועדים לרדת במים, ועל משטח אטום כמו PVC או ציפוי למינטו הם בדרך כלל לא נכנסים לחומר. טוש שאינו מחיק הוא מקרה אחר. לפני שמנסים עליו חומר חזק יותר, כדאי לבדוק את החומר בפינה נסתרת של הדלת, למשל בחלק התחתון של הצד הפנימי, ולוודא שהוא לא משאיר כתם מט. חומר ממס חזק שנשפך על כל הכנף הוא דרך מהירה להחליף סימן קטן בכתם גדול.

מדבקות מסירים לאט, בזווית נמוכה, ולא במשיכה חדה. אם נשארת שארית דבק, מנקים אותה במטלית וסבון, ולא מגרדים בסכין, במספריים או בציפורן, כי הגירוד הוא מה שמשאיר שריטה. פלסטלינה ובצק משחק מורידים כשהם יבשים, בעדינות, ולא מורחים אותם עם מטלית רטובה. זה כל הטיפול, ואין צורך בחומרים מיוחדים. את המדריך הכללי לתחזוקת דלתות אפשר לקרוא במדריך תחזוקת הדלתות.

אצבעות בדלת: איפה הסכנה באמת

אצבעות בדלת הן החשש הגדול של רוב ההורים, והוא מוצדק. משרד החינוך כותב בכרטיס המידע שלו על דלתות במוסדות חינוך שבכל שנה נפגעים תלמידים מדלתות במוסדות החינוך, בעיקר באצבעות ובכפות הידיים (משרד החינוך, כרטיס מידע, דלתות במוסד חינוכי). בבריטניה, איגוד המנתחים הפלסטיים BAPRAS מצטט הערכה של הארגון למניעת תאונות RoSPA, שלפיה כ-30,000 ילדים בשנה לוכדים ומועכים קשות את האצבעות בדלתות (BAPRAS, הודעה לעיתונות, 12 באוקטובר 2017).

איפה זה קורה? יש שתי נקודות בדלת. הראשונה היא צד הידית, שבו הכנף נסגרת אל המשקוף, ואצבע שנמצאת שם נלכדת כשהדלת נטרקת. השנייה, והפחות מוכרת, היא צד הצירים. כשהדלת נפתחת, נוצר מרווח בין הכנף למשקוף בצד הצירים, וילד קטן מכניס לשם אצבעות בדיוק בגובה העיניים שלו. כשהדלת נסגרת, המרווח נסגר, והכוח שם גדול. אותה הודעה של BAPRAS מונה את הצירים בין שלושת גורמי הסיכון המרכזיים, לצד דלתות כבדות שנסגרות מעצמן ודלתות רכב.

החומר של הכנף לא משנה את זה. דלת פולימר, דלת עץ ודלת מכל חומר אחר נסגרות על אצבעות באותה צורה, כי זו שאלה של מכניקה ולא של גימור. לכן ההגנה לא נמצאת בבחירת הדגם, אלא באביזרים ובהרגלים שמסביב לדלת, ועליהם הסעיף הבא.

מגן אצבעות ומעצור: מה עושים בבית

מגן אצבעות הוא פס שמכסה את המרווח בצד הצירים, כך שאצבע לא יכולה להיכנס אליו. בהודעה של BAPRAS מצוטטת ההמלצה של RoSPA לספק מגני צירים כדי למנוע לכידת אצבעות, ו-BAPRAS עצמה קוראת להורים ולמטפלים להשתמש באופן קבוע במעצורי דלת (BAPRAS, הודעה לעיתונות, 12 באוקטובר 2017). המעצורים שהיא מתארת הם מוצרי קצף או גומי קטנים בצורת C, שמונחים על הדלת ומונעים ממנה להיטרק.

במוסדות חינוך בישראל זה כבר מוסדר. בכרטיס המידע של משרד החינוך מתוארות ההגנות הנדרשות: מגן אצבעות, מאט כנף הדלת, ומעצור לדלת במצב פתוח. עוד נכתב שם שבמקרים מסוימים אפשר לוותר על מגן אצבעות בצד החיצוני של הצירים, אם זווית הפתיחה של הדלת כשהיא צמודה לקיר אינה עולה על 100 מעלות (משרד החינוך, כרטיס מידע, דלתות במוסד חינוכי). אלה הנחיות למוסדות, לא חובה בבית, אבל ההיגיון שלהן תקף גם בחדר ילדים.

מה זה אומר בפועל אצלנו? המעצורים המגנטיים כלולים במחיר כל דלת, והם מחזיקים את הכנף פתוחה עד הסוף, כך שהיא לא נסגרת מעצמה על יד. מגן אצבעות אינו חלק מהמחירון שלנו. אם תרצו להוסיף אחד, יש מגנים שנדבקים ויש מגנים שמוברגים. לפני שקודחים בכנף או במשקוף כדאי לשאול מה זה אומר לגבי האחריות, ומגן מודבק פוטר מהשאלה הזאת. ומעל כל אביזר: ההרגל לסגור דלת לאט, ולהסתכל למטה לפני שסוגרים, כשיש ילד קטן בבית.

ועוד נקודה שכדאי לזכור: האביזרים האלה נשארים רלוונטיים פחות זמן ממה שנדמה. מגן אצבעות שחשוב מאוד כשהילד בן שנתיים, הוא מיותר כשהוא בן שמונה. לכן כדאי לבחור מגן שאפשר להסיר בלי להשאיר סימן, ולתכנן מראש שהדלת עצמה, הכנף, המשקוף והפירזול, היא מה שנשאר לשנים, והאביזר הוא מה שמתחלף.

טריקות: חלון פתוח, ויכוח, ודלת שנסגרת לבד

טריקה היא הרגע שבו אצבע נלכדת בצד הידית, והרבה טריקות בחדר ילדים לא קורות בכעס. הן קורות בגלל אוויר. חלון פתוח בחדר וחלון פתוח בסלון יוצרים זרם אוויר, והדלת שביניהם נסגרת בכוח בלי שאף אחד נגע בה. זה קורה בכל דלת, מכל חומר, ובעיקר בימים שבהם החלונות פתוחים. ילד שעומד בפתח באותו רגע הוא בדיוק התרחיש שרוצים למנוע.

המעצור המגנטי פותר את רוב זה כשהדלת פתוחה עד הסוף: הוא מחזיק אותה ולא נותן לזרם האוויר להזיז אותה. הבעיה היא כשרוצים את הדלת חצי פתוחה, למשל בלילה, כדי לשמוע את הילד או להכניס קצת אור מהמסדרון. במצב כזה המעצור לא עוזר, והפתרונות הם לסגור מעט את החלון, או לשים על הכנף תפס רך מקצף או גומי שמונע ממנה להיסגר עד הסוף. זה בדיוק סוג המעצור ש-BAPRAS ממליצה עליו.

והטריקה בכעס? היא חלק מגדילה, ואף דלת לא תמנע אותה. מה שאפשר לעשות הוא לוודא שהדלת מותקנת מפולסת ומכוונת, כך שהיא נסגרת בקליק ולא דורשת דחיפה. דלת שצריך לטרוק כדי שתיסגר מלמדת את כל הבית לטרוק. ודלת שנטרקת שוב ושוב יכולה להגיע לכיוונון מוקדם יותר, ועל זה יש שנה אחריות על ההתקנה, שמכסה כיוונונים, תיקונים וגימור.

מנעול בחדר ילדים: מה בוחרים ומה שואלים

מנעול בחדר ילדים הוא החלטה שמשתנה עם הגיל, ולכן כדאי לחשוב עליה לכמה שנים קדימה. במחיר כל דלת כלולה בחירה בין צילינדר, תפוס-פנוי ומפתח 0, לכל חדר בנפרד. ההחלטה מתקבלת לפני ההזמנה, יחד עם כיוון הפתיחה, כי היא חלק מהפירזול של הדלת.

בחדר של תינוק או של ילד קטן, השאלה החשובה היא לא כמה טוב המנעול נועל, אלא מה קורה כשהילד נועל את עצמו בפנים. זה קורה, בדרך כלל בגיל שבו הוא כבר מגיע לידית ועוד לא מבין מה עשה. לכן לפני שבוחרים, שאלו במפורש לכל אחת משלוש האפשרויות: איך פותחים אותה מבחוץ אם הדלת ננעלה מבפנים, ומה צריך בשביל זה. מנעול שאפשר לפתוח מהמסדרון בלי מפתח שאבד הוא מה שרוב ההורים מחפשים בגיל הזה.

בחדר של ילד גדול או של נער, השאלה מתהפכת, והיא כבר שאלה של פרטיות ולא של בטיחות. כאן חלק מההורים רוצים מנעול שנועל מבפנים, וחלק מעדיפים בלי מנעול בכלל. אין תשובה אחת נכונה, אבל כדאי להחליט מראש, כי החלפה של סוג המנעול אחרי ההתקנה היא עבודה נוספת. ואם הפירזול הוא גם עניין של מראה, אפשר לבחור במקום הניקל הכלול פירזול שחור, לבן או זהב, בתוספת לפי המחירון.

שקט בחדר הילדים: מה הדלת עושה ומה לא

שקט בחדר הילדים הוא סיבה נפוצה להחלפת דלת, בעיקר בדירות שבהן חדר הילדים צמוד לסלון. התשובה הכנה היא שדלת פולימר סגורה מפחיתה רעש כמו כל דלת פנים רגילה, ולא יותר. אין לנו דגם שמשווק כדלת עם נתון מוצהר של הפחתת רעש, ולא נציג את הדלת כמשהו שיגרום לטלוויזיה בסלון להיעלם.

מה קובע כמה רעש עובר? שלושה דברים. הראשון הוא סוג הדלת: דלת רגילה נסגרת אל תוך משקוף ונאטמת בהיקף, ודלת הזזה נעה על מסילה ולא נסגרת אל תוך משקוף אטום, ולכן מפחיתה פחות. השני הוא המרווח מתחת לכנף, שקיים בכל דלת פנים כדי שהיא תיפתח מעל הריצוף. השלישי הוא הקיר עצמו. קיר גבס דק בין חדר הילדים לסלון מעביר קול גם כשהדלת סגורה היטב.

מה כן אפשר לעשות? לבחור דלת רגילה ולא הזזה בחדר שבו השינה חשובה. לוודא שהדלת מותקנת מפולסת ונסגרת עד הסוף, כי דלת שנשארת מעט פתוחה מעבירה הרבה יותר. ולחשוב על הסידור: טלוויזיה על הקיר המשותף לחדר הילדים היא מקור רעש שאף דלת לא תפתור. ואם השקט הוא השיקול המרכזי, כנראה שהפתרון לא נמצא בדלת אלא בעבודת בידוד בקיר, ונגיד את זה בשיחה גם כשזה אומר שהדלת לא תפתור לכם את הבעיה.

דלת הזזה לחדר ילדים: מתי כן ומתי לא

דלת הזזה לחדר ילדים היא פתרון טוב במצב אחד ברור: כשאין מקום לכנף שנפתחת. בחדר קטן שבו המיטה, הארון או שולחן הכתיבה צמודים לפתח, דלת רגילה שנפתחת פנימה חוסמת פינה שלמה. דלת הזזה, לפי ויקיפדיה, היא דלת ללא ציר שנשענת או תלויה על מסילה, ואין לה רדיוס פתיחה שחייב להיות פנוי מכל חפץ כבדלת רגילה (ויקיפדיה, דלת). בחדר ילדים זה יכול להיות ההבדל בין מקום למיטה נוספת לבין חדר צפוף.

החסרונות ברורים באותה מידה. דלת הזזה לא אוטמת רעש כמו דלת רגילה, ולכן בחדר שבו ילד הולך לישון מוקדם בזמן שהבית ער, היא פחות מתאימה. היא צריכה קיר פנוי ברוחב הכנף לצד הפתח, בלי שקעים, מפסקים, מדפים ותמונות במסלול, ובחדר ילדים הקיר הזה הוא לפעמים בדיוק המקום של הארון. וההתקנה שלה מתומחרת בנפרד מהתקנת דלת רגילה, לפי המחירון, כי המסילה דורשת פילוס מדויק ועיגון לקיר.

ויש עניין של אצבעות גם כאן. בדלת הזזה אין צד צירים, ולכן הסכנה של המרווח שליד הצירים לא קיימת. מה שקיים הוא הקצה שנסגר אל הקיר או אל המשקוף, ואצבע שנמצאת שם יכולה להיתפס כשילד מושך את הכנף בכוח. אצלנו דלת ההזזה מפולימר מגיעה בגימור צבע בתנור, עם עשרים שנות אחריות לנזקי מים ולמזיקים. כל הפרטים בעמוד דלתות ההזזה.

כיוון פתיחה בחדר ילדים, ואור מהמסדרון

כיוון פתיחה בחדר ילדים נקבע לפי הריהוט, ולא לפי מה שהיה בפתח לפני ההחלפה. בכל התקנה מפרקים את הדלת והמשקוף הישנים ומתקינים מכלול חדש שלם, ולכן זה הרגע לשאול אם הכיוון הישן בכלל נכון. כנף שנפתחת אל מיטה, אל ארון או אל שולחן תפגע בהם בכל פתיחה, ותשאיר מאחוריה פינה מתה שאי אפשר להשתמש בה.

יש גם שיקול שמיוחד לחדר ילדים: אור. דלת שנפתחת כך שהפתח פונה ישר אל המיטה מכניסה את אור המסדרון לעיניים של הילד בכל פעם שמישהו נכנס לבדוק אותו בלילה. דלת שנפתחת כך שהכנף מסתירה את המיטה מהמסדרון שומרת על החושך גם כשהדלת חצי פתוחה. בחדר של תינוק, שבו נכנסים כמה פעמים בלילה, ההבדל הזה מורגש כל לילה.

ושיקול שלישי הוא הבטיחות בפתח. דלת שנפתחת החוצה למסדרון צר יכולה לפגוע במי שעובר שם, וילד שרץ במסדרון בדיוק כשמישהו פותח את הדלת הוא תרחיש מוכר. בדרך כלל דלת של חדר נפתחת פנימה, אבל בחדר קטן במיוחד לפעמים שוקלים אחרת. את כל זה קובעים במדידה בבית, מול החדר המרוהט או מול התוכנית שלו, ולא בטלפון. את שלבי העבודה אפשר לקרוא בעמוד תהליך העבודה.

לפי גיל: מה חשוב בכל שלב

הצרכים מהדלת משתנים לפי גיל הילד, והטבלה מסכמת את מה שכדאי לחשוב עליו בכל שלב. העמודה האמצעית היא החשש המרכזי, והעמודה האחרונה היא מה שבודקים או שואלים לגבי הדלת. היא לא מחליפה השגחה, והיא נועדה לעזור להחליט על הדלת ועל הפירזול פעם אחת, לכמה שנים.

מה שעולה מהטבלה הוא שרוב ההחלטות החשובות לא קשורות לדגם אלא לפירזול, לכיוון ולאביזרים. הדגם עצמו, למינטו או פולימר מלא, נקבע לפי מיקום החדר. השאר נקבע לפי הילד, ושווה לחשוב עליו לכמה שנים קדימה, כי הדלת תישאר גם כשהילד יגדל.

דלת שגדלה עם הילד: לבן, פירזול וקישוט

דלת לחדר ילדים צריכה להתאים גם לחדר של ילד בן שלוש וגם לחדר של נער בן חמש עשרה, וזו הסיבה שלבן עובד שם היטב. כל הדלתות שאנחנו מספקים לבנות, והלבן הוא רקע שמתאים לצבעוניות של גיל צעיר ולעיצוב שקט יותר אחר כך. מי שרוצה צבע בדלת של חדר הילדים, מכניס אותו דרך הקיר, הפוסטרים והפירזול, ולא דרך הכנף.

פוסטרים, מדבקות שם וקולבים לבגדים הם חלק מהחיים בחדר ילדים. על דלת פולימר, מדבקה שמסירים לאט לא אמורה לפגוע בגימור, אבל דבק חזק במיוחד עלול להשאיר שארית שצריך לנקות. קולב מוברג או מתלה מוברג דורשים קידוח בכנף, ולכן לפני שקודחים כדאי לשאול. פתרון שלא נוגע בדלת בכלל הוא מתלה שנתלה על הקצה העליון של הכנף, בתנאי שהוא לא מפריע לסגירה ולא נתקע במשקוף.

והפירזול הוא החלק שאפשר לשנות כשהילד גדל. במקום הניקל הכלול אפשר לבחור פירזול שחור, לבן או זהב, בתוספת לפי המחירון לכל סט, וההחלפה הזאת לא נוגעת בכנף. נער שרוצה חדר "של גדולים" מקבל אותו לפעמים בידית שחורה ובקיר בצבע אחר, בלי להחליף דלת. את הלבן ואיך הוא נראה בבתים אמיתיים אפשר לראות בעמוד הדלת הלבנה המודרנית.

לפני שהתינוק מגיע: באיזה שלב מחליפים את הדלת

הורים שמכינים חדר לתינוק שבדרך שואלים לפעמים מתי נכון להחליף את הדלת, ויש לזה תשובה מעשית. בכל התקנה מפרקים את הדלת והמשקוף הישנים ומתקינים מכלול חדש שלם, ופירוק של משקוף הוא עבודה עם אבק, רעש ועבודת גמר סביב הפתח. את זה עדיף לעשות כשהחדר עוד ריק, ולא כשכבר יש בו עריסה, טקסטיל ותינוק שישן אחר הצהריים.

הסדר הנכון בחדר שעובר שיפוץ הוא מדידה אחרי שהריצוף והטיח גמורים, התקנה לפני הצביעה הסופית של הקירות, ורק אחר כך הריהוט. הריצוף קובע את גובה הפתח הסופי, ולכן מדידה לפני הריצוף עלולה להסתיים בדלת שלא מתאימה. הצביעה אחרי ההתקנה מאפשרת לסגור יפה את המפגש בין הקיר למשקוף החדש. והריהוט בסוף, כי כיוון הפתיחה כבר נקבע לפיו במדידה.

ויש שיקול של לוח זמנים. ההזמנה נפתחת רק אחרי המדידה בבית ואחרי התשלום על הדלתות, ולכן דלת היא לא מוצר שמגיע באותו שבוע שבו החלטתם עליה. מי שמכין חדר לתינוק כדאי שיכניס את המדידה לתכנון מוקדם, יחד עם שאר בעלי המקצוע, ולא ישאיר אותה לשבועות האחרונים. ואם מחליפים באותה הזדמנות גם את שאר דלתות הבית, ההזמנה המשותפת נוחה יותר גם בחשבון, כי מחירי ההתקנה במחירון מתייחסים להזמנה של 3 דלתות ומעלה. את השאלות לשאול את מי שמגיע להתקין אפשר לקרוא במדריך השאלות לפני התקנה.

מה לבדוק לפני שמזמינים דלת לחדר ילדים

הרשימה הזאת מרכזת את מה שעלה בעמוד, בסדר שבו כדאי לעבור עליו לפני ההזמנה. היא מתאימה לכל ספק, ולא רק לנו, ושווה לעבור עליה עם מי שמגיע למדוד.

• איפה החדר: צמוד לחדר רחצה, בקומת קרקע, או חדר יבש רגיל, ומכאן איזה גוף מתאים.
• איפה יעמדו המיטה, הארון והשולחן, ומה כיוון הפתיחה שלא יפגע בהם.
• האם הכנף הפתוחה מסתירה את המיטה מאור המסדרון.
• איזה מנעול נבחר, ואיך פותחים אותו מבחוץ אם הילד ננעל בפנים.
• האם יש מקום למעצור שמחזיק את הדלת פתוחה עד הסוף.
• האם רוצים מגן אצבעות לצד הצירים, ואם הוא מודבק או מוברג.
• האם החדר צמוד לסלון, ואם כן, דלת רגילה ולא הזזה.
• אם שוקלים הזזה: האם יש קיר פנוי ברוחב הכנף, בלי שקעים ומדפים.
• איזה פירזול לכל הבית, והאם חדר הילדים מקבל אותו פירזול.

רשימה כזאת לוקחת כמה דקות בביקור המדידה, וחוסכת את הגילוי שהדלת פוגעת במיטה ביום ההתקנה. אם אחד הסעיפים מעורר שאלה שאין לה תשובה ברורה, זה הסעיף שבו כדאי לעצור ולשאול.

אחרי ההתקנה: כיוונון, אחריות והזמנה של כל הבית

דלת חדר הילדים היא הדלת שהכי סביר שתצטרך כיוונון בשנה הראשונה, פשוט כי היא נפתחת ונסגרת בכוח יותר מכל דלת אחרת בבית. דלת שמתחילה לגעת במשקוף או לא נסגרת בקליק אחד היא כמעט תמיד עניין של ציר או משקוף, לא כשל בחומר. על עבודת ההתקנה יש שנה אחריות מלאה שמכסה כיוונונים, תיקונים וגימור, ועל הכנף האחריות לפי הדגם: עשר שנים לנזקי מים בלמינטו, ועשרים שנה לנזקי מים ולמזיקים בפולימר מלא.

בדרך כלל דלת חדר הילדים לא מוחלפת לבד, אלא יחד עם שאר דלתות הבית. מחירי ההתקנה במחירון מתייחסים להזמנה של 3 דלתות ומעלה, וההובלה משולמת פעם אחת להזמנה. בתוך הזמנה של בית שלם, חדר הילדים מקבל את אותה דלת כמו חדרי השינה האחרים, או פולימר מלא אם הוא ליד מקלחת, וההחלטות המיוחדות לו הן הפירזול, המנעול והכיוון. את כל השורות אפשר לראות בעמוד המחירון.

אנחנו מודדים ומתקינים מחדרה עד באר שבע, ובפרויקטים גדולים אפשר לבדוק גם מעבר לאזור, בהתאם לכמות הדלתות. מתחילים בשיחה או בהודעת וואטסאפ, ממשיכים במדידה בבית, ובה עוברים על כל חדר, כולל הכיוון והמנעול בחדר של הילדים. את פרטי ההתקשרות תמצאו בעמוד יצירת הקשר, ואת מדרג האחריות המלא בעמוד האחריות.