דלתות קו אפס מזוזה: איפה היא נקבעת ומה מתכננים לפני ההתקנה

מזוזה בדלת קו 0: מה משתנה, ומה נשאר בדיוק אותו דבר

מי שבוחר דלתות קו 0 בוחר בדרך כלל במראה של קיר רציף. הכנף מיושרת עם מישור הקיר, אין משקוף מודגש שמסגר את הפתח, והמסדרון נראה כמו משטח אחד. בבית שקובעים בו מזוזות, המראה הזה מעורר שאלה שלא עולה בדלת רגילה. בדלת עם משקוף בולט המזוזה יושבת על המשקוף, וזה כל הסיפור. בקו 0 המשקוף קיים, אבל זה משקוף שאינו בולט, ולכן אין עליו פס רחב שאפשר להצמיד אליו בית מזוזה בלי לחשוב.

מה שלא משתנה הוא הכללים. המקורות שמתארים את מקום המזוזה לא מבחינים בין סוגי דלתות. הם מדברים על הפתח: איזה צד, באיזה גובה, וכמה קרוב לחוץ. מה שכן משתנה הוא שבקו 0 צריך להחליט את כל זה לפני ההתקנה ולא אחריה, כי חלק מהאפשרויות דורשות הכנה בקיר, וחלק תלויות בכיוון שבו הכנף נפתחת.

העמוד הזה מסדר את השאלות לפי הסדר שבו כדאי לשאול אותן. כשמצוטט כאן כלל, הקישור למקור נמצא באותה שורה, כדי שתוכלו לקרוא אותו בעצמכם. כשהשאלה היא איך הכלל חל על פתח מסוים בבית שלכם, הכתובת היא רב, ואנחנו מביאים לשיחה הזאת את הצד של הדלת: לאן היא נפתחת, כמה מקום היא תופסת, ומה מצב הקיר שהיא מתיישרת מולו.

מקום קביעת המזוזה: מה כתוב במקורות עצמם

מקום קביעת המזוזה מתואר ברמב"ם בכמה קביעות קצרות: בתוך חלל הפתח, בטפח הסמוך לחוץ, בתחילת שליש העליון של גובה השער, ועל ימין הנכנס לבית (רמב"ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ו). באותה הלכה כתוב שאם קבע למעלה מזה המזוזה כשרה, בתנאי שירחיק אותה מהמשקוף טפח, ושאם קבע משמאל היא פסולה.

השולחן ערוך חוזר על אותם יסודות, ומוסיף בסוגריים שאם שינה ממקום הטפח הסמוך לחוץ אין זה מעכב, ובלבד שיניח אותה במזוזת הפתח עצמה (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפט). מי שרוצה לקרוא את הסימן עם המפרשים לצידו יכול למצוא אותו גם בספריא.

ויקיפדיה מסכמת את אותם כללים בשפה של היום. המזוזה נקבעת בצד ימין של הפתח, בטפח החיצוני, ובשליש העליון של הגובה, ועדיף בתחילתו ובכל מקרה לא בתוך הטפח העליון. היא יכולה לשבת גם בתוך עומק דופן הפתח, עד לעומק של טפח, והיא חייבת להיות בחלל הפתח, כלומר תחת המשקוף, וקבועה ולא תלויה (ויקיפדיה, מזוזה). שלוש המילים שחוזרות בכל המקורות הן ימין, שליש וטפח. בקו 0 כל אחת מהן הופכת להחלטה מעשית אחרת, ולכן נעבור עליהן אחת אחת.

ימין הנכנס: איך יודעים מאיזה צד בפתח שבין שני חדרים

בכניסה לדירה ברור מי נכנס ומאיפה. בפתח פנימי, בין מסדרון לחדר שינה, התשובה פחות מובנת מאליה, כי עוברים בו לשני הכיוונים. כאן יש כלל מפורש. הרמב"ם כותב שבפתח שבין שני בתים הולכים אחר הציר של הדלת, ובמקום שהציר נראה עימו שם קובעים את המזוזה (רמב"ם, פרק ו).

בשולחן ערוך מופיע עיקרון דומה לגבי בית שחולק לשניים. הצד שבו נמצא החור שבסף, שציר הדלת סובב בו, ושם מעמידים את הדלתות, הוא הבית, ולפי ימין הנכנס אליו קובעים (שולחן ערוך, יורה דעה רפט, סעיף ג). בלשון פשוטה, וכך מקובל להבין את הכלל: בפתח פנימי, החדר שאליו הדלת נפתחת נחשב לצד שנכנסים אליו, והמזוזה נקבעת בצד ימין של מי שנכנס לחדר הזה.

יש מקרים שבהם זה מסתבך. חדר עם שני פתחים, פתח שאין בו דלת בכלל, או דלת קיימת שמשנים את כיוון הפתיחה שלה בזמן ההחלפה. אלה בדיוק המקרים שמביאים לרב, עם שרטוט של הדירה וסימון של כיווני הפתיחה. המסקנה המעשית לתכנון היא אחת: ימין הנכנס תלוי בכיוון פתיחת הדלת, ולכן ההחלטה על כיוון הפתיחה והשאלה על המזוזה הן החלטה אחת ולא שתיים.

כיוון פתיחת הדלת בקו 0 קובע שני דברים בבת אחת

בדלת רגילה כיוון פתיחת הדלת הוא שאלה של נוחות: לאיזה צד נוח שהכנף תיפתח, ושלא תחסום ארון או מתג. בקו 0 הוא גם שאלה של מראה, כי הכנף מיושרת עם הקיר מצד אחד של הפתח. מהצד הזה רואים קיר רציף וקו דק סביב הכנף. מהצד השני רואים את עומק הפתח. כשמוסיפים את המזוזה לתמונה, כיוון הפתיחה קובע גם באיזה צד שלה היא תהיה, ועל איזה משטח.

הנה מה שזה אומר בפועל. אם הדלת נפתחת אל תוך חדר השינה, המזוזה נקבעת בצד ימין של מי שנכנס לחדר, והשאלה היא אם הצד הזה של הפתח הוא הצד שבו הכנף במישור הקיר, או הצד שבו רואים את עומק הפתח. בכל אחד מהמצבים המשטח שהמזוזה יושבת עליו אחר, וגם המראה אחר.

לכן אנחנו מבקשים להגיע לביקור המדידה עם תשובה, או לפחות עם העדפה, לגבי כיוון הפתיחה של כל פתח, ועם ידיעה אילו פתחים יקבלו מזוזה. אם שאלתם רב לפני כן, מה שהוא אמר הוא חלק מהנתונים של המדידה, בדיוק כמו גובה הפתח. כיוון הפתיחה נקבע קודם כול לפי החדר, לפי הריהוט ולפי מה שהכנף חוסמת כשהיא פתוחה, ורק אחר כך לפי המראה מהמסדרון.

מסדרון של קו 0: איפה המזוזות יסתדרו

במסדרון עם כמה דלתות קו 0, הקיר הרציף הוא העיקר, והמזוזות הן הנקודות היחידות עליו. לכן שווה לדעת מראש איך הן יסתדרו. אם כל הדלתות נפתחות אל תוך החדרים, כך מקובל להבין את הכלל, כל המזוזות יהיו בצד ימין של הפתח כשעומדים במסדרון ומסתכלים על הדלת, כי בכל פתח הנכנס הוא מי שבא מהמסדרון. דלת שנפתחת החוצה, אל המסדרון, משנה את החשבון בפתח שלה, ובה השאלה לאיזה צד נכנסים מקבלת תשובה אחרת.

אם גובה הפתחים זהה, גם השליש העליון זהה בכולם, וקל לסמן קו אחד לאורך המסדרון. פתח של 210 ליד פתח של 240 יוצר הפרש גובה בין המזוזות, וזה ייראה על קיר נקי. זו לא סיבה לשנות את גובה הפתחים, אבל זו סיבה לדעת את זה לפני שמחליטים.

ומה שחשוב יותר מהשורה: מסדרון שבו כל המזוזות בשורה אחת, אבל דלת אחת נתקעת בארון כשהיא פתוחה, הוא החלטה גרועה. דלת שנפתחת לכיוון הלא נכון מפריעה כל יום, ומזוזה שאינה בשורה אחת עם האחרות נראית רק למי שמחפש אותה. אם יש התנגשות בין סידור המזוזות לבין כיוון פתיחה שמתאים לחדר, היא עולה במדידה, ושם מכריעים, עם הרב בצד ההלכתי ועם החדר בצד המעשי.

השליש העליון: חישוב פשוט לפי גובה הפתח, 210 או 240

דלת קו 0 פולימר מיוצרת אצלנו לפתח בגובה 210 או 240 סנטימטרים, ואין גובה שלישי. זה נוח לחישוב, כי השליש העליון נגזר ישירות מגובה הפתח. בפתח בגובה 210 החישוב הוא 210 חלקי 3 שווה 70, ולכן השליש העליון מתחיל בגובה 140 סנטימטרים מהרצפה. בפתח בגובה 240 החישוב הוא 240 חלקי 3 שווה 80, ולכן השליש העליון מתחיל בגובה 160 סנטימטרים מהרצפה. לפי לשון המקורות, המקום המועדף הוא בתחילת השליש הזה, ולא בראש הפתח.

שלוש הסתייגויות לפני שמסמנים בעיפרון. הראשונה: גובה הפתח נמדד מהרצפה הסופית, ולכן אם עוד לא הונח ריצוף או פרקט, המספר ישתנה. השנייה: ויקיפדיה מציינת שהמזוזה לא תיקבע בתוך הטפח העליון של הפתח, ואת שיעור הטפח בסנטימטרים יש כמה דרכים לחשב, כך שזו שאלה לרב ולא לסרגל.

השלישית: בקו 0 הגובה הזה נמצא על משטח גלוי ונקי, ולכן גם סטייה קטנה בין שתי מזוזות במסדרון אחד נראית. כשכל הפתחים במסדרון באותו גובה, אפשר לסמן את תחילת השליש העליון פעם אחת, בפלס, ולהעביר את הקו לכל הפתחים. כך המזוזות יושבות באותו גובה, וזה מה שהעין מחפשת על קיר רציף.

מזוזה על הקיר או בעומק הפתח: שתי האפשרויות ומה כל אחת דורשת

בדלת עם משקוף בולט המזוזה יושבת על המשקוף, מול העיניים, ואין מה להחליט. בקו 0 יש שני משטחים אפשריים. הראשון הוא פני הקיר, צמוד לקצה הפתח, וזו האפשרות שנראית הכי דומה למה שרגילים אליו. ויקיפדיה כותבת שהמזוזה מותקנת על משקוף הדלת הימני או על הקיר הימני הסמוך לה (ויקיפדיה, מזוזה).

מזוזה על הקיר בקו 0 בולטת מהמשטח הנקי, וזה המחיר האסתטי שלה. היתרון שלה הוא שהיא לא תלויה בעומק הפתח ולא בתנועת הכנף, ולכן היא האפשרות הפשוטה לתכנון. היא דורשת רק לדעת מה עובר בקיר בנקודה שבה היא תיקבע.

האפשרות השנייה היא עומק הפתח, הדופן הפנימית שבין שני צידי הקיר. באותו ערך כתוב שהמזוזה יכולה להיות גם בתוך עומק דופן הפתח, עד לעומק של טפח, ושעליה להיות בחלל הפתח, תחת המשקוף. בקו 0 זו אפשרות ששומרת על הקיר נקי, אבל יש לה שני תנאים מעשיים: שבעומק הפתח יש מקום למזוזה בלי שהכנף תפגע בה כשהיא נפתחת, ושהמשטח שם מתאים לקיבוע. שני המשפטים מאותו ערך, על הקיר הסמוך ועל חלל הפתח, הם בדיוק המקום שבו פתח בלי משקוף בולט מעורר שאלה, ואת השאלה איך הם חלים על הפתח שלכם מביאים לרב.

טבלה: איפה המזוזה יכולה לשבת בפתח של קו 0

הטבלה מסכמת את האפשרויות שעולות בדרך כלל בביקור מדידה בבית עם מזוזות. היא מסדרת מה כל אפשרות אומרת על המראה ומה צריך לבדוק לפני ההתקנה. ההכרעה ההלכתית בכל שורה היא של הרב, וההכרעה המעשית נעשית איתכם מול הקיר.

מה שהטבלה מראה הוא שאין אפשרות שמתאימה לכל פתח. במסדרון אחד יכולים להיות פתח שבו המזוזה על הקיר, כי יש מתג בעומק, ופתח שבו היא בעומק הפתח, כי הקיר שם בדיוק בקו הראייה מהכניסה. מה שחשוב הוא שכל פתח קיבל החלטה לפני שהקיר הגיע למישור הסופי.

גומחה למזוזה: עבודה שעושים בקיר לפני הטיח ולא אחריו

יש מי שרוצה גם מזוזה וגם קיר נקי לגמרי, והפתרון שעולה אז הוא גומחה למזוזה: שקע קטן בקיר, ליד הפתח, שבתוכו יושב בית המזוזה כמעט במישור הקיר. לשולחן ערוך יש התייחסות ישירה לרעיון. הוא כותב שקובעים את המזוזה במסמרים במזוזת הפתח, או שחופרים בה חפירה וקובעים אותה בתוכה, ולא מעמיקים לחפור טפח, שאם עשה כן היא פסולה (שולחן ערוך, יורה דעה רפט, סעיף ד). כלומר הרעיון של שקע מוכר, ויש לו גבול עומק.

מבחינת סדר העבודה, גומחה היא עבודת קיר, והיא שייכת לשיפוצניק או לטייח, לא למתקין הדלתות. היא נעשית כשהקיר עוד פתוח, או לפני שכבת הטיח האחרונה, ובכל מקרה לפני התקנת הדלת. בקו 0 הקיר שסביב הפתח צריך להגיע ליום ההתקנה במישור הסופי שלו, כי הכנף מיושרת איתו, ולכן חציבה בקיר הזה אחרי ההתקנה היא בדיוק מה שלא רוצים לעשות.

אם אתם שוקלים גומחה, ספרו לנו במדידה באיזה פתח ובאיזה צד. כך נדע שהקיר שם עוד לא סופי, ונתאם את מועד ההתקנה לסיום הטיח. את העומק ואת המיקום המדויק של הגומחה כדאי לסגור עם הרב לפני שהטייח מתחיל, ואת המידה של בית המזוזה כדאי לדעת כבר אז, כי היא קובעת את גודל השקע.

למה לא מקבעים מזוזה על המכלול לפני שהוא בקיר

שאלה שעולה לפעמים בשיפוץ היא אם אפשר להכין הכול מראש: לקבע את בית המזוזה על חלק מהמכלול עוד לפני ההתקנה, כך שביום ההתקנה הכול יגיע מוכן. השולחן ערוך מתייחס לזה במפורש. מי שקבע מזוזה במזוזות הפתח בעודן תלושות, ואחר כך חיבר אותן לפתח, המזוזה פסולה (שולחן ערוך, יורה דעה רפט, סעיף ה). בלי להיכנס לפרטים ההלכתיים, המשמעות המעשית שמקובלת היא שהמזוזה נקבעת אחרי שהפתח גמור, ולא לפני.

זה מתאים גם לסדר העבודה של ההתקנה. ביום ההתקנה המתקין מפרק את הדלת הישנה ואת המשקוף הישן, מתקין מכלול חדש, מיישר אותו מול הקיר ומכוון את הכנף. בכל התקנה שלנו יורדים הדלת והמשקוף הישנים ועולה מכלול חדש שלם, ולכן אם יש מזוזה בפתח הקיים, היא צריכה לרדת לפני הפירוק.

כדאי שתורידו אותה בעצמכם לפני יום ההתקנה ותשמרו אותה במקום מסודר. מי שמחליף כמה דלתות בבת אחת כדאי שיסמן על כל מזוזה מאיזה פתח היא ירדה, כדי שלא יתבלבלו. אחרי שההתקנה הסתיימה, הקיר נוקה והכנף מכוונת, אפשר לקבוע אותן שוב במקום שסיכמתם.

בית המזוזה: גודל, חומר, ואיך הוא נראה על קיר נקי

בקו 0 בית המזוזה הוא הפריט הבולט היחיד ליד הפתח, ולכן כדאי לבחור אותו באותה תשומת לב שבה בוחרים ידית. ויקיפדיה מתארת את בית המזוזה כקופסה קשיחה מוארכת, מפלסטיק, ממתכת או מעץ, וכותבת שהמקובל כיום הוא מזוזות באורך של בין 10 ל-12 ס"מ, אף שאין הגבלה על האורך (ויקיפדיה, מזוזה). באותו ערך מוזכר שמזוזה קטנה מחייבת אותיות קטנות יותר, שנוטות יותר להימחק, ולכן יש המעדיפים מזוזה ארוכה יותר.

לבחירה הזאת יש השלכה על התכנון. אם המזוזה תשב בעומק הפתח, רוחב הדופן קובע איזה בית מזוזה בכלל ייכנס שם, וכדאי לדעת את המידה של הבית שבחרתם לפני ביקור המדידה ולא אחריו. אם היא תשב על פני הקיר, השאלה היא בעיקר מראה.

ליד דלת לבנה בגימור צבע, בית מזוזה דק ובגוון קרוב לקיר נבלע, ובית מזוזה כהה ורחב יוצר נקודה מכוונת. אין כאן נכון ולא נכון. מי שבחר פירזול שחור לדלתות יכול לרצות בית מזוזה באותו גוון, כדי שהידית והמזוזה ייראו כמו החלטה אחת. מה שכן נכון הוא להחליט לפני ההתקנה, כי המיקום בעומק הפתח תלוי במידה, והמידה תלויה בבית שבחרתם.

חדרי רחצה ושירותים בקו 0: שאלה אחת פחות

לא כל פתח בבית מקבל מזוזה. ויקיפדיה כותבת שאין לקבוע מזוזה בפתח חדרים המשמשים בדרך קבע כחדרי שירותים וחדרי רחצה, ושבמקומות שבהם יש שימוש כזה באופן ארעי קובעים מזוזה ומומלץ לכסות אותה (ויקיפדיה, מזוזה). כלומר בפתח של חדר רחצה רגיל בקו 0, שאלת המזוזה בדרך כלל לא עולה, ונשארות רק השאלות של הדלת עצמה. בחדר כביסה שיש בו גם כיור, או בחדר רחצה שמשמש גם כמחסן, כדאי לשאול.

מה שכן עולה בחדר רחצה הוא העמידות. בקו 0 הקצוות של הכנף חשופים יותר מבדלת עם משקוף בולט, ובחדר רחצה הם פוגשים אדים ומים. לכן קו 0 אצלנו נמכרת בגוף פולימר מלא בגימור צבע, עמידה למים, עם אחריות של 20 שנה לנזקי מים ולמזיקים.

צוהרי אור לחדרי שירותים ואמבטיה כלולים במחיר הדלת, ואת השאלה אם צוהר מתאים לדגם ולפתח מסוים בודקים במדידה. על עמידות הדלתות בחדרים רטובים יש פירוט בעמוד הדלתות לחדרים רטובים, ואת פרטי הדגם עצמו אפשר לקרוא בעמוד דלת קו 0 פולימר.

מה עובר בקיר ליד הפתח: חשמל, מתג ותיקון אחרי

מזוזה על הקיר נקבעת בקיבוע לקיר עצמו, ולפני כל קידוח ליד פתח כדאי לדעת מה יש בתוך הקיר. במקרים רבים מתג התאורה של החדר נמצא ליד הפתח, ואיתו החוטים שמגיעים אליו. אם המתג נמצא באותו צד שבו המזוזה תיקבע, שני הפריטים מתחרים על אותו אזור, ולפעמים גם על אותו גובה. בקו 0 זה בולט יותר, כי אין משקוף רחב שמפריד בין המזוזה למתג, ושני הפריטים יושבים על אותו משטח נקי.

הפתרון הוא לחשוב על זה פעם אחת, בשלב שבו עוד אפשר להזיז. בשיפוץ שבו החשמל עוד פתוח, אפשר לבקש מהחשמלאי לתכנן את מיקום המתג כך שלא יתנגש באזור המזוזה, לפי כיוון הפתיחה שנקבע. בדירה גמורה, כשהמתג כבר קבוע, בודקים במדידה אם יש מקום לשניהם באותו צד, ואם לא, זה אחד השיקולים בבחירה בין הקיר לבין עומק הפתח.

ובכל מקרה, מי שקודח בקיר ליד מתג קודם מברר איפה עוברים החוטים. זו עצה של בטיחות, לא של עיצוב. ואת אופן הקיבוע עצמו, במסמרים, בברגים או בדרך אחרת, כדאי לברר עם רב, כי השולחן ערוך מדבר במפורש על מסמרים או על חפירה, וויקיפדיה מדגישה שהמזוזה צריכה להיות קבועה ולא תלויה.

שיפוץ פתוח או דירה גמורה: מה עוד אפשר להחליט בכל שלב

אותה שאלה של מזוזה בדלת קו 0 נראית אחרת לגמרי לפי השלב שבו הבית נמצא. בשיפוץ שבו הקירות עוד פתוחים, כמעט הכול פתוח לבחירה. אפשר לתכנן גומחה, להזיז מתג, להחליט על כיוון פתיחה חדש לכל פתח, ולתאם עם הטייח שהקיר סביב הפתח יגיע ליום ההתקנה במישור הסופי. זה השלב שבו שווה לשבת עם שרטוט של הדירה, לסמן על כל פתח לאן הדלת נפתחת ואיפה המזוזה, ולהביא את השרטוט הזה לרב ולמדידה.

בדירה גמורה, שבה מחליפים דלתות קיימות בקו 0 בלי לפתוח קירות, הבחירה מצומצמת יותר, וזה בסדר. גומחה כבר לא באה בחשבון בלי חציבה, ובקו 0 לא רוצים לחצוב בקיר שהכנף מתיישרת מולו. נשארות שתי אפשרויות, על פני הקיר או בעומק הפתח, וההחלטה ביניהן נשענת על מה שכבר קיים: איפה המתג, כמה רחבה הדופן, ומה רואים מהכניסה.

ויש שלב ביניים, שקורה בשיפוצים חלקיים: הריצוף והחשמל גמורים, והקירות מקבלים רק צבע. כאן עוד אפשר לבחור את כיוון הפתיחה ואת צד המזוזה, אבל לא להזיז מתגים. בכל אחד משלושת השלבים, מה שמונע הפתעות הוא לדעת לפני המדידה באיזה שלב אתם, ולומר את זה כבר בשיחה הראשונה.

מה לבדוק לפני ההתקנה של דלתות קו 0 בבית עם מזוזות

רשימה קצרה, לפי הסדר שבו כדאי לעבור עליה. היא נועדה לכך שתגיעו לביקור המדידה עם התשובות, ולא תגלו ביום ההתקנה שמשהו היה צריך להיות מוכן בקיר.

• לכל פתח: האם הוא מקבל מזוזה, או שהוא פתח של חדר רחצה או שירותים.
• לכל פתח שמקבל מזוזה: לאיזה חדר הדלת נפתחת, ולכן איפה ימין הנכנס.
• האם המזוזה תשב על הקיר, בעומק הפתח או בגומחה, ומה הרב אמר על המקרה שלכם.
• אם בחרתם גומחה: מי חוצב אותה, ומתי, ושהיא מוכנה לפני שהקיר מגיע למישור הסופי.
• גובה הפתח, 210 או 240, ומה זה אומר לגבי תחילת השליש העליון.
• איפה מתג התאורה של החדר, ואם הוא באותו צד שבו המזוזה תיקבע.
• המידה של בית המזוזה שבחרתם, אם הוא אמור לשבת בעומק הפתח.
• אם יש מזוזות בפתחים הקיימים: מי מוריד אותן לפני יום הפירוק, ואיפה הן נשמרות.

שתי שאלות לא מופיעות ברשימה כי הן לא שלכם ולא שלנו לבד: כמה סנטימטרים הם טפח, והאם דרך קיבוע מסוימת כשרה. את שתיהן שואלים רב, ואת התשובה מביאים למדידה. כל השאר הוא תכנון רגיל של התקנה, ושם אנחנו עוזרים.

מה קורה בביקור המדידה, ומה נקבע בו לגבי המזוזה

ביקור המדידה הוא המקום שבו כל השאלות האלה הופכות להחלטות. בקו 0 המדידה מדויקת יותר מבדלת רגילה. מודדים את רוחב הפתח בשלוש נקודות גובה, בודקים שהקיר ניצב משני צידי הפתח, ומאשרים את גובה הפתח, 210 או 240, לפי הרצפה הסופית. את מה שנמדד בביקור, ולמה, אפשר לקרוא במדריך המידות והמדידה.

באותו ביקור עוברים איתכם פתח אחרי פתח על כיוון הפתיחה, ובכל פתח שמקבל מזוזה מחליטים יחד היכן היא תשב: על הקיר, בעומק הפתח, או בגומחה שהשיפוצניק יכין. המיקום המדויק נקבע איתכם, מול הקיר, ולא בטלפון. אנחנו מביאים את הידיעה מה הדלת צריכה: כמה מקום הכנף תופסת בפתיחה, איפה היא פוגשת את עומק הפתח, ומה מצב הקיר שהיא תתיישר מולו.

ההזמנה נפתחת רק אחרי המדידה, עם תשלום על הדלתות, כך שאין מצב שבו דלת כבר בייצור והשאלה של המזוזה עוד פתוחה. אנחנו מודדים ומתקינים מחדרה עד באר שבע, ואפשר לקבוע ביקור בוואטסאפ או בטלפון. את שלבי התהליך המלאים, מהשיחה הראשונה ועד ההתקנה, אפשר לראות בעמוד איך זה עובד.

אחרי ההתקנה: מתי המזוזה חוזרת, ומה מכוסה באחריות

אחרי שההתקנה הסתיימה, הכנף מכוונת והקו סביבה אחיד, אפשר לקבוע את המזוזה. מי קובע אותה ואיך זו החלטה שלכם, ויש מי שמעדיף לעשות את זה במעמד משפחתי. ויקיפדיה מזכירה שיש המשלבים את קביעת המזוזה במסיבת חנוכת בית (ויקיפדיה, מזוזה). מה שכדאי לזכור הוא לא לקבוע אותה לפני שהקיר סביב הפתח נוקה ונצבע, אם צביעה עוד מתוכננת, כדי שלא תצטרכו להוריד אותה שוב.

על עבודת ההתקנה יש שנה אחריות מלאה, שמכסה כיוונונים, תיקונים וגימור, ועל הכנף עצמה יש 20 שנות אחריות לנזקי מים ולמזיקים. בקו 0 הכיוונון חשוב במיוחד בשנה הראשונה, כי צירים מתיישבים וכל שינוי בקו שסביב הכנף נראה. אם המזוזה נמצאת בעומק הפתח, כדאי לבדוק אחרי כל כיוונון שהכנף עדיין עוברת בלי לגעת בה.

את פירוט מדרגות האחריות לפי סוג הדלת אפשר לקרוא בעמוד האחריות, ואת שורות המחירון של דלת קו 0 ושל ההתקנה שלה בעמוד המחירון. אם עולה שאלה אחרי ההתקנה, על הכנף, על הקו סביבה או על מקום שהכנף נוגעת בו, שלחו תמונה בוואטסאפ ונחזור אליכם.